בית הנוער העברי, חלוץ המרכזים הקהילתיים בארץ!

מאז ועד היום – בית ירושלמי לכל המשפחה!

בית הנוער העברי נוסד בירושלים ע"י "הסתדרות נשים עבריות", שפעלו בהתנדבות, בשילוב עובדות סוציאליות בשכר, לשם סיוע לשכונות העוני בעיר באמצעות פעילות חינוכית , תרבותית , סוציאלית כגון הזנת ילדי גנים, לימודי עברית, תפירה, ריכוז הנוער העולה ומיזוגו עם הנוער הישראלי ועוד.

משכנו הראשון של בית הנוער העברי, היה ברחוב יפו, לאחר מכן עבר לרחוב שטראוס ובשנות החמישים לרחוב הילל.

בשלהי שנות החמישים, ארגון המרכזים הקהילתיים בארה"ב גיבש רעיון להקים בישראל מרכז קהילתי עברי, עפ"י מודל יהודי- אמריקאי וכאלטרנטיבה לימק"א הנוצרית.

כך שהאוכלוסייה העברית של ירושלים תוכל לקבל שירותים במרכז קהילתי תרבותי עברי.
הארגון גייס מיליון דולר לבניית הבית ובשנת 1964 מונחת אבן פינה ברחוב הרב הרצוג 105, בנוכחות נשיא המדינה מר זלמן שזר, שר החינוך מר זלמן ארן , ראש העיר מר מרדכי איש-שלום ונציגים בכירים מהG.W.B ונשיא הפדרציה העולמית מר סלמן רוט.

בשנת 1967, עמד הבית על תילו ופעל כמרכז פנאי קהילתי תרבותי עברי.
מעצם היותו של בית הנוער העברי, המרכז הקהילתי הראשון בארץ, פעלו במסגרתו פרויקטים רבים ומגוונים ובמשך שנים רבות הוא שימש כמודל לחיקוי ופורץ דרך למרכזים קהילתיים רבים בארץ.

מבין מגוון פעילויות הפנאי והפרוייקטים השונים שפעלו במסגרתו ניתן היה לראות עשייה נרחבת במיזוג העולים החדשים בחברה הישראלית, החל מאולפן ללימודי השפה העברית, דרך מעונות יום וגני ילדים, ספרייה, מועדון נוער פעיל ומשמעותי, מועדון לאוכלוסיית הגיל השלישי, פעילות תרבותית מחברת ועד לליווי סוציאלי של משפחות, בנושאים חינוכיים ותעסוקתיים. אף במלחמת ששת הימים שימש בית הנוער העברי כמקלט לרבים מתושבי קטמון.

ומאז ועד היום, בית הנוער העברי פועל כמרכז קהילתי עירוני תוסס ושוקק בפעילויות, מידי יום משחר ועד אחרי חצות. מרכז המשרת רבבות מתושבי העיר ירושלים והסביבה, מפעוטות ועד הגיל השלישי. כל אוכלוסיות העיר, על גווניה השונים, רואים בו כבית ומוצאים בו מענה לצרכיהם האישיים והחברתיים כאחד.